top of page

אי אפשר הכל




יש לי תמונה שאני נוהגת להראות להורים בקליניקה.

תמונה של הסלון של הבית כשהילדים היו קטנים (התמונה נמצאת כאן למטה).

אני זוכרת שצילמתי את התמונה הזו באיזה רגע של ייאוש, כשהרגשתי שהסלון, הבית, החיים שלי נכבשו.

לא מצאתי את עצמי בתוך הררי הבלאגן ...

לא האמנתי שככה נראה הסלון שלי.

היום, ממרום גילי וניסיוני אני אפילו גאה בתמונה.

אני מבינה שהייתי צריכה לעשות בחירה.

מה יותר חשוב לי.

ובחרתי.

כי אי אפשר הכל.

אי אפשר לממש את עצמנו בכל כך הרבה תחומים.

גם באימהות, גם בזוגיות, גם במשפחה, גם בבית, גם בעבודה, גם בקהילה...

התרבות המודרנית גרמה לנו לחיים מלאים בעומס אבל יש גבול.

כמות האנרגיה שלנו היא מוגבלת.

ואנחנו צריכיםות להחליט איפה להשתמש בה ואיך לנצל אותה לטובתנו. אנחנו צריכים גם מנוחה, גם למלא מצברים, גם לשמור על עצמנו כדי שנוכל להיות יעילים אבל גם כדי שנוכל להיות שמחים ורגועים.

ולכן, באותו רגע, כשעמדתי בפתח הסלון הבנתי שכמות האנרגיה שאצטרך להוציא כדי שהבית יהיה כל הזמן נקי ומסודר היא גבוהה מדי. ואני מעדיפה לשמור אותה לדברים אחרים. לבניית הקשר עם הילדים, לזוגיות, לעבודה.

ובחרתי.

אין פה נכון או לא נכון. אין שיפוטיות.

לכל אחד ואחת האנרגיה שלו וסדרי העדיפויות שלה.

מה שחשוב זה המודעות והבחירה.

לדעת שאנחנו מוגבלים ויכולים לבחור.

זה ישחרר אותנו מהרבה תחושות אשמה ויאפשר לנו להתמסר יותר במקומות שבחרנו.

המודעות הזו תגביר לנו את הגמישות ואת היכולת לזוז כל פעם למקום שאנחנו רוצים להיות בו.



14 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page